האמת שחשבתי שיהיה לי יותר קל אחרי החזרה לארץ, הייתי בטוחה שאחזור עם תשובות אבל די חזרתי מפורקת,
האהבה היא נושא רגיש יותר ממה שדמיינתי.
לא קל לי להתהלך בידיעה שהיא שלי והיא לא שלי.
החלטתי לנטרל מעליי את כל מה שמוציא אותי מהאיזון, אבל זה לא פשוט בכלל. זה המון ויתורים, והמון מלחמות.
המחשבה שאולי מצאתי את כל מה שרציתי בידיים שלי, אבל אין לי מישהי לעוף איתה קדימה, אני ח צ ו י ה.
אני אשמע חנונית, עדיף לי שגרה משעממת ואפורה מאשר להתעסק בלמה כמה ואיך
מה ששלי, אמור להיות בדרך שלי, ואם לא זה כנראה לא יחזיק מעמד.
זאת באמת חצי שנה מדהימה של הכל, ואני גאה בכל הדרך שעשיתי ואני לא מתחרטת על כלום.
הלוואי שבפוסט הבא אספר לכם שהיה לי את הכוח לקום וללכת, ואני מאוזנת מתמיד.
מסתבר שבריחה לא הביאה פתרון הפעם.
תודה, אוהבת♥
;){kind=link}