אתם יודעים, עבודה עם הנפש זה העבודה הכי קשה שבן אדם נמצא בה ביום ביום. והמחשבות, הם אוכלות את כולנו..
כולם שורדים במטרה להעביר את המחשבות הלא טובות ומתעודדים בדרך לא דרך. כן גם אני כזו.
הדס תירגעי, זה רק המחשבות שלך,כאב ראש קטן וזה עובר.
מקסימום את התשובות שלי אני מקבלת בחלום, ואומרת תודה שמגיע הבוקר.
אז עוד שבועיים אני בת 22, וסוף סוף אהיה בחו"ל בזמן הזה וזה בטוח יותר טוב מלחגוג כאן,
למרות שאת האמת.. השנה הזאת רק התווספו לי אנשים ולחגוג יש לי בשפע ובאהבה..
אבל אתם יודעים.. ככל שאתם נותנים ככה אתם מצפים.
אתם כבר מכירים אותי ויודעים שמה שמחזק אותי זה להיזכר בעבר שלי, במי שהספקתי לשכוח.
תמיד תוהה באיזה שלב אני חזקה יותר, אז או היום.
דבר אחד לא השתנה בי. וזה בהחלט לקחת ללב. אבל כן הבנתי, מה שאני צריכה הוא סביבה שבה אני נפגעת פחות, ומוערכת יותר.
חברים הגיעו, והם קיימים. לא יודעת לכמה זמן אבל ביינתים הם כאן, הפחד קיים. אבל אחד הולך, ואחד ובא.
כל שנה אני מאחלת לעצמי את הדברים הרגילים,
אז השנה, מלבד להיות מוקפת אנשים שמעריכים ואוהבים, אאחל לשקט נפשי אמיתי. וזה כבר יביא לי את השאר..
כנראה שאת הפוסט הבא אכתוב אחרי היום הולדת, עד אז.. בשורות טובות ! אוהבת




