מה שאני חולמת גורם לי לפתוח פצעים ישנים שמערערים אותי כל פעם מחדש
אז מה אני כבר יכולה לעשות עם זה?
קמה בבוקר בפנטזיה עצובה רחוקה מהמציאות..
אני חושבת על זה וזה משפיע עליי כמו כל שטות שקוראת לי בחיים
לפעמים אני מרגישה שאני צריכה פסיכולוג שלא רק יקשיב אלא שינתח אותי.
שיעמיד את החסרונות והיתרונות שלי כאחד.
שיגיד לי שצריך לעבור הלאה והחיים ממשיכים!
אני צריכה את הפידבק לדעת שאני לא סתם אחת למרות שאני יודעת את זה
אני רוצה שמישהו יגרום לי להאמין מחדש שלא כולם אותו דבר.
שאני יחווה אהבה כמו שאני מרגישה בחלומות שלי
לנושא אחר
השיגרה ממשיכה להיות שיגרת צבא
מצד אחד אני לא בנויה למסגרות מצד שני נוח לי איתם
אני מנסה להמשיך להיות אופטימית.
נשאר עוד שנה לצבא ודיי! לא יודעת מה מנחם יותר
מרגישה לבד אדון לעצמי ההורים שלי כבר מזמן איבדו משמעות גם חברים כבר אין
אבל כך או כך אני לבד. וטוב לי
תודה.. כרגיל




