לא יודעת אם להתרגש.. אני בתקופה של מצבי רוח יורדים ועולים ולא נשאר לי הרבה אלא לפחות לחגוג כמו שצריך
ולהתחיל שנה חדשה
ידוע שאני נותת צאנסים חדשים לדברים שאני יודעת שהם טעות. אחרי פעם קודמת אני כבר לא יודעת מה להרגיש
.מה זה בכלל אהבה?
אני אמורה להתבייש שאני רואה אותו ושהלב יורד למטה? או שאולי אני קלילה ופתוחה עם הבן אדם?!
אני רק יודעת שלהפגע עושה לי כאבי ראש מיותרים ובטח כי אני רוצה שמישהו שיתאהב בי באמת
עוד נזכרתי בתקופה של לפני הגיוס אפילו טיפה לפני.. ועצוב לי טיפה. אבל כל יום כבר נהפך לתקופה גם הפוסט הזה ורבים אחרוי
אני זוכרת את עצמי. בחורה קשה עם גאווה בשמיים ולא זזה מהגישה והאגו שלה. לפעמים אני מתגעגעת לזה, זה היה אומנם אטימות אבל אני לא זוכרת את עצמי נפגעת כמו היום. ודי בקלות. באמת למה אני מתעסקת בחרא הזה מי ששווה אותי ילחם ואני יהיה שלו.
אומרים לי אין את הגבר המושלם. אבל לבחורה שנותת הכל מעצמה ויותר לא מגיע לה אחד כזה? אז לא שלמות. אבל הכי קרוב למה שאני מציירת לי בראש.
תמיד כשאני 'נופלת בין הכסאות' אני הולכת למפלט שלי. יצאתי לעשות ספורט היום ולהמשיך בתזונה שלי.. כי פשוט אין ברירה.
מה שעושה טוב לגוף משפיע על הנשמה
הפוסט הבא יהיה אחרי היום הולדת בתקווה שלא יקרה משהו חריג.
תפללו בשבילי שאת יום הולדת 19 יקרו רק דברים טובים וחיובים אמן!
שבוע טוב :)
;){kind=link}