כן אני זוכרת שהיה לי קטעים שנרתעתי מאוד ממגע גוף (בעיקר עם גברים) ידעתי שהגוף שלי לא מספק מה שגברים רוצים לראות, אז הייתי תמיד בורחת ולא נשארת, יותר נכון.. לא האמנתי לאף גבר שהתחיל איתי או אפילו סתם דיבר איתי. ידעתי שהייתה כוונה נסתרת. אבל אני מנעתי את זה.
הגוף שלי קיבל משמעות שהתחלתי את הדיאטה.. ויותר נכון שנכנסתי לעבוד בקסטרו ונתקלתי בעובדים וגם בלקוחות.. ואז הבנתי שיש לי חוסר ביטחון לגבי הגוף שלי, ויכול להיות שאם הייתי רזה יותר, היה לי ביטחון מלא.
שלא תטעו, אני מאושרת שרזיתי את ה30 קילו וזה באמת שינוי אדיר, אבל עדיין. המבט הראשון של הגברים זה רושם חיצוני, ולמעשה אין מה לעשות. זה משאיר את החותם, למרות שאני בחורה שמתאהבת באופי לגמרי. הלוואי וכולם היו כמוני.
אני מרגישה שאני רוצה לכבוש, ואני לא יוכל לעשות את זה בשלמות עד שיגיע למשקל תקין.
יותר מזה, אני רוצה להוכיח לגברים ובעיקר לעצמי שהיופי לא משנה אופי, וזה שירדתי במשקל לא אומר שהשתנתי. ואופי זה אופי. וחוץ מזה, שלאף אחד לא יהיה מה להגיד עליי.
אני תמיד משאירה אבק איפה שאני הולכת.. יש לי את הנוכחות ואת הכריזמה.
אני רוצה להוכיח! להרגיש מלכה כשאני יודעת שלי לא חסר כלום, והבעיה היא בעצם. ב ה ם.
תודה על ההקשבה חברים,
המשך שבוע טוב. ומחזק.
;){kind=link}