עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
נאיהשאריות של החייםRainשקדThe Cheshire Cat
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון

תעוזה

09/10/2019 16:56
הדס
כמו שחשבתי לאחר יומיים של כתיבת הפוסט נתתי לה לקרוא אותו. לא עשה לה כלום.
לא גרם לה להפסיק להיות הבן אדם שהיא בחיי, בכל המובנים.
נסענו לאילת אחרי זה, ודווקא משם היחסים די המריאו, ונפלו והמריאו.

החודש הזה, הוא באמת הכי נועז שהיה לי מכל השנים שאתם מכירים אותי, אולי אפילו דברים שיתבררו כטעות, אבל מצפונית באמת שאני בסדר,
סך הכל אני לא של אף אחד נכון?
שמתי לב שהחיים הם רצף של טעיות שכל פעם לומדים מאחת ונופלים לשנייה,
אני מרגישה לאט לאט שאני זו שמכניסה את עצמי ללופ הפחות טוב הזה, אבל אין לי דרך לצאת. אין לי. או שבעצם אני לא רוצה בזה מספיק, אני כבר לא יודעת ואני מבלבלת.
אם אלוהים החליט שאין לאן לברוח ולהתמודד עם זה מול העיניים כל היום אז כנראה שזה מה שצריך להיות, ואני לא טובה בלשחק אותה מתמודדת, אני בורחת. ואז מתמודדת.
עוד חודש ועוד יום הולדת, גם השנה היא לא תהיה בארץ, וזה כמובן הקלה ענקית.
זאת בהחלט השנה שהפכה לי את הלב, את החיים.
אין לי יותר מידי מטרות, מצד אחד אני חיה את הרגע, מצד שני מפחדת לאבד זמן ויש עוד צד שתוקף אותי
הנורמליות ללכת עם הזרם, ללמוד, להוציא משהו לעבוד בו וככה בערך מסתיימים חיי עד שאני מקימה משפחה.
איכס תסלחו לי. מרגיש לי רע. אני שונאת רוטינות אבל הם פשוט נכפות עליי בדרך כזו או אחרת, לא רוצה להיות עוד אחת.





הלוואי ומענן תרד עלינו קשת..
תודה, אוהבת
IM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: