האמת שכבר מזמן ישב עליי לשתף, אבל לא בדיוק ידעתי מאיפה להתחיל, וגם לא רציתי לדבר על זה ברגעי חולשה
אז כרגע אני כותבת לכם, רגועה אך עמוק בפנים חצויה.
אי אפשר להסביר את התקופה הזאת, את ההתרגשות הזאת, את העובדה שיש לך עוד מישהי בחיים שהיא תופסת מקום ענקי!
הדאגה, והאהבת חינם הזאת, זה בערך כל מה שהתפללתי שיקרה..
לא באמת גם ידעתי מה מלווה במערכת יחסים אמיתית, וגולת הכותרת. זאת מערכת יחסים?
מההתחלה היה קשה לנו להגדיר, אני כבר השלמתי עם זה והחלטתי לצאת בהצהרה לכולם, והיא הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי.
מה שאצלה לצערי לא קרה, והקושי הזה גובר עליי מידי יום, אני לא מסוגלת, לא נותנת לעצמי להתאהב עד שתהיה לי הכרה אצלה,
במשפחה שלה, בחברים שלה, וכן חגים ושבתות, כמו כל זוג נורמלי.
הבנתי מיום ליום שהפחד משתלט עלייה, ואני נשארת באמצע, תלויה באוויר.
מצד אחד את אוהבת בן אדם, את מדמיינת איתו עתיד רחוק, ומצד שני אולי עדיף לגדוע עכשיו ממאוחר?
עברנו די הרבה בתקופה קצרה, והכל אינטנסיבי אבל בעיקר דברים טובים וחוויות שאני בטוח לא אשכח.
אני לא מתוסבכת, אני חיה עובדות. והם כואבות. השאלה לאן פניי מועדות? הכדור תמיד בידיים שלי..
מדהים שאנשים שפעם ברחתי מהם, אני חושבת לברוח אליהם.
לפעמים יש ימים שבא לי להעלם ולהתחיל הכל מאפס, הכל.
אבל חזרה למציאות, והמציאות היא כזאת, מעניין עד מתי האהבה תצליח להחזיק איתי מעמד..
;){kind=link}