עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
נאיהשאריות של החייםRainשקדThe Cheshire Cat
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
אוגוסט 2021  (1)
יולי 2021  (1)
יוני 2021  (1)
מאי 2021  (1)
אפריל 2021  (1)
מרץ 2021  (1)
ינואר 2021  (1)
דצמבר 2020  (1)
נובמבר 2020  (1)
אוקטובר 2020  (1)
ספטמבר 2020  (2)
אוגוסט 2020  (1)
יולי 2020  (1)
יוני 2020  (1)
מאי 2020  (1)
אפריל 2020  (1)
מרץ 2020  (1)
פברואר 2020  (1)
ינואר 2020  (1)
דצמבר 2019  (1)
נובמבר 2019  (1)
אוקטובר 2019  (2)
ספטמבר 2019  (1)
אוגוסט 2019  (1)
יולי 2019  (1)
יוני 2019  (1)
מאי 2019  (1)
אפריל 2019  (1)
מרץ 2019  (2)
פברואר 2019  (1)
ינואר 2019  (1)
דצמבר 2018  (1)
נובמבר 2018  (1)
אוקטובר 2018  (2)
ספטמבר 2018  (1)
אוגוסט 2018  (1)
יולי 2018  (1)
יוני 2018  (1)
מאי 2018  (1)
אפריל 2018  (1)
מרץ 2018  (1)
פברואר 2018  (2)
ינואר 2018  (2)
דצמבר 2017  (2)
נובמבר 2017  (1)
אוקטובר 2017  (2)
ספטמבר 2017  (1)
אוגוסט 2017  (1)
יולי 2017  (1)
יוני 2017  (2)
מאי 2017  (1)
אפריל 2017  (2)
מרץ 2017  (2)
פברואר 2017  (1)
ינואר 2017  (3)
דצמבר 2016  (1)
אוקטובר 2016  (2)
אוגוסט 2016  (1)
יולי 2016  (3)
יוני 2016  (1)
מאי 2016  (1)
אפריל 2016  (1)
מרץ 2016  (2)
פברואר 2016  (1)
ינואר 2016  (1)
דצמבר 2015  (2)
נובמבר 2015  (3)
אוקטובר 2015  (1)
ספטמבר 2015  (2)
אוגוסט 2015  (3)
יולי 2015  (1)
יוני 2015  (2)
מאי 2015  (2)
אפריל 2015  (3)
מרץ 2015  (2)
פברואר 2015  (6)
ינואר 2015  (4)
דצמבר 2014  (4)
נובמבר 2014  (2)
אוקטובר 2014  (2)
ספטמבר 2014  (1)
יולי 2014  (1)
יוני 2014  (5)
מאי 2014  (9)
אפריל 2014  (10)
מרץ 2014  (20)
פברואר 2014  (21)
ינואר 2014  (5)

משבצת

31/03/2019 21:40
הדס
ואו, כבר סוף החודש?
איזה חודש עברתי וואו, אז אתחיל דווקא מהסוף, חזרתי מפראג המדהימה ובהחלט עם חוויה מתקנת!
זאת גם הפעם הראשונה שהשארתי כאן מישהי בארץ שמחכה לי, במקרה הזה זאת הבת זוג שלי. ואוו עדיין מוזר לי לדקלם את זה, ואני לא מוציאה את זה הרבה מהפה, אבל הפעם המרחק העיד על גודל האהבה העצומה יותר ממה שחשבתי.
על פנוי הכל בסדר, באמת. יחסית לחודשיים שאנחנו ביחד, אנחנו מרגישות שאנחנו מכירות שנים ואני רואה 
את זה יתרון ענק, כי זה לא באמת הזמן זאת ההרגשה.
אבל כן, קיימים הקונפליקטים ביני לבין עצמי, מצד אחד אנחנו לא מוצהרות.. שלפעמים זה נוח לי ולפעמים זה גם מציק,
כן אני רוצה לעשות דברים יותר גדולים ביחד ולהיות חלק, ומצד שני טוב לי בטריטוריה שלי ונוח לי שזה ככה.
יש רגעים שאני בטוחה שאפשר לנצח איתה הכל ויש ימים שאני חושבת שאולי זה גדול עליי, לגיטימי אבל מתסבך.
אני לא יכולה לבוא בטענות שאני לא חלק מהחיי משפחה שלה או החברים שאני בעצמי לא נותנת לה את האופציה להכנס.
אל תשאלו אותי למה, אולי זה הפחד להקריב שוב, אולי זה לא הכפפה ליד, אולי טעיתי ואולי אני פשוט לא בן אדם של סיכונים.
ומרוב שאנחנו שונות אנחנו גם דומות וזאת בכלל בעיה בפני עצמה, 
אני לא יודעת אם אי פעם אוכל לעמוד בסטנדרטים שאליהם היא רגילה,
כמו שבתכלס, היא לעולם לא תוכל להיות החברה הכי טובה שלי. כי היא פשוט לא יודעת, לא כי היא לא בן אדם מדהים. אולי כי היא לא חוותה חברות אמת שהיא משפחה.
אני שואפת שמשבצת של בת זוג תתפוס את כל התמונה, אבל גם אם לא הכל, זה בסדר, יש לי מספיק אנשים שמאזנים אותי כך או כך.
ובחודש הזה הבנתי בכלל, שאני אעדיף לנתק קשרים עוד לפני שנכנסתי אליהם בכלל. 
קצת יומרני להגיד, אני לא מחזיקה מעמד עם אנשים שהם לא משקפים לי את עצמי בהם..

וכן, היא הכניסה לי המון פרופורציה ברגע שהיא נכנסה, והשכיחה כמה דברים ששכחתי שכאבו לי, והמון דברים איבדו משמעות.
היא לימדה אותי מה זה להיות נאהבת, מה זה בכלל לעשות אהבה, והכי חשוב להיות מופתעת כל יום מחדש.

ואם לא הייתי חרדה לנושא אז גם לא הייתי משתפת את שאלת השאלות, מתי יעבור לה? או לי? ולמה אני רגילה לשלב שעוד מעט אני יהיה מובן מאלוי? המחשבה על זה לא נותנת לי מנוח, ואם אחתוך את הקשר הזה אי פעם זה רק מהחשש הזה לתת הכל, ולקבל כל כך מעט.

הלב שלי אוהב אותה, אבל הראש מחכה לה בסיבוב בשביל לעשות פרסה.
ועל זה נאמר, כל אחד ומה שהוא רגיל, לטוב ולרע.



אוהבת♥

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: