תמיד עשיתי מהפעם הראשונה משהו גדול, משהו שיהיה לי קשה לעמוד בו, להתמסר לכל כולו.
האקט עצמו, הלחץ והפרפרים שלא אוכל לקלוט בכלל מה אני עושה..
אני זוכרת את עצמי שנים עושה הכנה לעצמי בראש עם ספר חוקים ענקי איך זה אמור להיות ולהרגיש ועם מי.
טוב. בלי יותר מידי לערבב אותכם, זה קרה. החוויה המינית הראשונה שלי, ועם האישה הכי מדהימה שהכרתי לאחרונה!
שזה זה, הכל נכון, הכל טבעי, וככה היה.. בלי מבוכה ועם עוצמה שלא חוויתי מעולם.
ואני חושבת שלרגע הזה התפללתי, שהבן אדם שמולי יתאהב בכל חלק בי, אופי, יופי הכל כולל הכל..
לא סתם אחת, היא חלק מחיי, ולא היה צריך יותר מידי זמן שזה יקרה.
ונכון אני מודה, בניתי לעצמי מסגרת שבה יש מספר אנשים שיכולים להכנס לחיי לפי עקרונות.. אבל משנה לשנה כולם יוצאים מהמסגרת הזאת וזה כולל אותי, וכן למדתי להכיר את זה שהכל בסדר, ופרופורציה בשבילי זה דרך חיים.
שום דבר לא מסובך ולא קשה, וגם צריך לדעת את מי ואת מה לקחת ללב.
עדיין מביך לי, מוזר, ולפעמים עולים לי פלאשבקים שקשים לעיכול. וגם זה בסדר, ועוד בהלם מעצמי שלא לקחתי את זה קשה כמו שדמיינתי כל השנים.
אם יש דבר אחד שיושב עליי, זה שהבנתי שאני לא יכולה לחתום יותר על אף אחד.. ואולי זה מה שגרם לי לחסם רגשי מסויים, מורגש או שלא.. זה לא בדיוק שיש לי שליטה
חתמתי על אנשים שחשבתי שיחזיקו כמה עשורים בחיי, ובדיעבד אני מבינה שזה לא מחזיק או יחזיק כבר לא יודעת
לא חושבת קדימה מידי, אבל חיה מציאות. וכרגע טוב ויפה, אבל מי יודע? אפילו לא אני.
מה שבטוח כבר בסדר, עדיין מעורפלת אבל שלמה עם עצמי מאי פעם.
תודה שגם את החוויה הזאת חלקתם איתי!
אוהבת
;){kind=link}