אז סוף סוף חגגתי לא בארץ, להקטין את האכזבות שלי משנה לשנה זו המטרה.
היה קצת מועקה בהתחלה, בכל זאת פעם ראשונה שאני מתניידת לא בארץ, שלצערי גם לא יכולה לתקשר לא בשפה העברית.
עברנו את זה, אמסטרדם הייתה מדהימה ומלאת כל טוב. כבר שכחתי שיש לי יום הולדת שאני צריכה לחגוג, אבל זה בערך כל מה שהייתי צריכה.. קצת שינוי אווירה מקצה לקצה.
ועכשוי.. כל עוד אני צלולה ומסוגלת לרשום לכם, אז אשתף בחוויה שכנראה לא אשכח בחיים..
חוויה, אם אפשר לקרוא לה ככה. אמסטרדם, עיר הסמים העולמית.
לא חשבתי שזה ישפיע מי יודע מה,וגם לא לקחתי סיכון גדול מידי,
לצערי/לשמחתי.. אני כבר לא בטוחה. הייתי בהזיות, הוצאתי את כל מה שהיה בתוכי, אפילו יותר מידי את האמת.
פגעתי בעצמי ובסובבים אותי. העוגייה הזאת לא הייתה רק קנאביס, זה היה סם האמת,סם אונס, וכל מה שהיה ניתן.
זה היה מחריד ויכל להגמר אחרת. יש לזה השפעות עד עכשוי, ואני מרגישה כל כך רע, ומצד שני הקלה שבאמת אין לי יותר מה להפסיד.
יש לי התפרציות כאלה שמקווה שיעברו, מחר אני חוזרת לעבודה ולהשאיר הכל מאחור. בתקווה שיהיה בסדר, וישתפר המצב.
וחוץ מהמקרה הזה שגרם לי חצי לרחף באמסטרדם. היה מדהים.. וזה לכל החיים.
עד לריגוש הבא..
אוהבת




