היי. אז כבר עבר כמעט חודש מהיום הולדת והגיע הזמן לעדכן.
לעיתים קרובות לוקח לי זמן לעכל דברים ולרשום אותם בבלוג, אבל שמגיע מגיע אפילו באיחור.
לא יכולה לתאר את סערת הרגשות וציפיות ביום הזה, לא אצליח כנראה להכניס לעצמי שזה יום ללא משמעות.
ההוכחה הכי טובה מי בחיים שלך באמת ולמי עוד אכפת..
גל של אכזבות. מהקרובים ביותר עד לרחוקים
ולא משנה כמה מזל טוב קיבלתי, שום דבר לא הצליח למלא לי חור בלב שהולך איתי כבר שנים
זה הגיוני שהיום הזה מגיע ואני מתפללת שיגמר?
כל שנה מחדש מעדיפה שידלגו עלוי.
והכי מפחיד התחושה שזה עוד יום רגיל, וזה לא. פשוט לא !
מצטטת חלק מהורסקופ של מזל עקרב שמסביר עליי חלק קטן-
אבל זה עוד כלום. להרגיש כלום זה נורא, וביום שאמור להיות שלי ורק שלי.
ועוד לחודש נובמבר
היה חודש עמוס, התחלתי עבודה חדשה ולביינתים היא מעולה לי.
הספקתי להיות בסדנת משתחררים ולצבור עוד חוויה או שתיים.
השחרור פחות מ3 חודשים.. ואני לא יודעת מה יביא איתו קודם יאוש או תקווה
תשאלו אותי עדיין אם מהצד הייתי מאמינה שזה הסיפור חיים שלי? אז לא.
גיל 20 עברתי כל כך הרבה אבל לא עברתי כלום!
התחיל החורף ואיתו טעימה של אופטימיות שמזכירה תקופות טובות..
אז לחיי תקופות טובות יותר
;){kind=link}