עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
נאיהשאריות של החייםRainשקדThe Cheshire Cat
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
ספטמבר 2021  (1)
אוגוסט 2021  (1)
יולי 2021  (1)
יוני 2021  (1)
מאי 2021  (1)
אפריל 2021  (1)
מרץ 2021  (1)
ינואר 2021  (1)
דצמבר 2020  (1)
נובמבר 2020  (1)
אוקטובר 2020  (1)
ספטמבר 2020  (2)
אוגוסט 2020  (1)
יולי 2020  (1)
יוני 2020  (1)
מאי 2020  (1)
אפריל 2020  (1)
מרץ 2020  (1)
פברואר 2020  (1)
ינואר 2020  (1)
דצמבר 2019  (1)
נובמבר 2019  (1)
אוקטובר 2019  (2)
ספטמבר 2019  (1)
אוגוסט 2019  (1)
יולי 2019  (1)
יוני 2019  (1)
מאי 2019  (1)
אפריל 2019  (1)
מרץ 2019  (2)
פברואר 2019  (1)
ינואר 2019  (1)
דצמבר 2018  (1)
נובמבר 2018  (1)
אוקטובר 2018  (2)
ספטמבר 2018  (1)
אוגוסט 2018  (1)
יולי 2018  (1)
יוני 2018  (1)
מאי 2018  (1)
אפריל 2018  (1)
מרץ 2018  (1)
פברואר 2018  (2)
ינואר 2018  (2)
דצמבר 2017  (2)
נובמבר 2017  (1)
אוקטובר 2017  (2)
ספטמבר 2017  (1)
אוגוסט 2017  (1)
יולי 2017  (1)
יוני 2017  (2)
מאי 2017  (1)
אפריל 2017  (2)
מרץ 2017  (2)
פברואר 2017  (1)
ינואר 2017  (3)
דצמבר 2016  (1)
אוקטובר 2016  (2)
אוגוסט 2016  (1)
יולי 2016  (3)
יוני 2016  (1)
מאי 2016  (1)
אפריל 2016  (1)
מרץ 2016  (2)
פברואר 2016  (1)
ינואר 2016  (1)
דצמבר 2015  (2)
נובמבר 2015  (3)
אוקטובר 2015  (1)
ספטמבר 2015  (2)
אוגוסט 2015  (3)
יולי 2015  (1)
יוני 2015  (2)
מאי 2015  (2)
אפריל 2015  (3)
מרץ 2015  (2)
פברואר 2015  (6)
ינואר 2015  (4)
דצמבר 2014  (4)
נובמבר 2014  (2)
אוקטובר 2014  (2)
ספטמבר 2014  (1)
יולי 2014  (1)
יוני 2014  (5)
מאי 2014  (9)
אפריל 2014  (10)
מרץ 2014  (20)
פברואר 2014  (21)
ינואר 2014  (5)

20 שנה

10/08/2016 15:02
הדס
מצחיק לראות פוסט של שנה שעברה בדיוק באותו הקשר.

אז עוד פחות מ3 חודשים אני בת 20..
פתאום 20 שנה בעולם הזה נראה לי גדול. לפעמים יותר מידי
20 שנה שבהם אתה רק מגלה את עצמך ואפילו לא.
יש אנשים שבגיל 20 הם כבר "עברו הכל" נשואים עם ילד.
ויש אותי. 
כבר הבנתי שאצלי הכל בדילאי
אני יכולה לנקז הכל לשנתיים האחרונות
בהם 'טעמתי' קצת מכל דבר. אפילו לא. עדיין לא ראיתי מה שאני רוצה לראות
פתאום 20 זה גיל רשמי על הנייר, לפי חוקי הנורמה אתה כבר צריך לדעת מה אתה רוצה מעצמך לעתיד וככה להיות במשבצת עם כולם
מה זה אומר לגבי 20 שנה הבאות ? 
בכנות אני מתה מפחד.
 והייתי מעדיפה לפרוש בשיא. נראה מתי אלוהים יחליט שאני אצטרף אליו

פעם ראשונה שאני כותבת  ואין לי כבר במה להאחז. מי שאחז בי שיחרר את החבל לאט לאט..וככה הכאב יותר גדול
אז עוד היה לי נקודות אור זוכרים? הדיאטה, החיסכון.. הרצון להוכיח שכבר הולך ודועך.
שלא תטעו.. זה לא עוד פוסט ממורמר ודכאוני. זה המציאות וזה החיים שלי
אני לוקחת יותר מידי ללב ומשלמת על זה
לוקחת סיכונים ומתאכזבת.. וזאת כבר שגרה. 
זה בסדר, זה כתוב על הקיר שבן אדם שהציפיות שלנו לא יהיו תואמות לא יוכל להיות בקרבתי.
בלי לשים לב או שכן, כולם חיים בפשרה. אני פשוט לא מסוגלת! וגם לא מעוניינת תודה
אם הגעתי למצב שלבד זה לחיות בשלום עם עצמי. אז עדיף. 
לא ישקר לכם, הבדידות באה עם הזמן והדכאון משתלט, ואין מי שירים חוץ מאת עצמך.
המחשבה שיהיה בסדר בסוף מחזיקה את כולנו..


השנתיים האלה והשנה הזאת בפרט עברו לי יותר מידי מהר. 
עוד לא התאוששתי מזה שהתגייסתי בכלל, ואוטוטו גיל 20
בטח כבר שמתם לב כמה אני רגישה בעניין..
 והלוואי שמשהו בי ישתחרר וגם את זה אני יעבור בקלות..

מה אני מאחלת ל20 שנה הבאות? 
למצוא את הבן אדם שישלים אותי. פשוטו כמשמעו
אהבת חינם-אהבת חינם-ואהבת חינם.


הכל די תקוע עד שאשתחרר מהצבא.. אבל לכו תדעו כבר למדנו שהצפוי לא צפוי

תודה ורק אופטימיות ;)
10/08/2016 18:57
גיל 20 זו באמת נקודת ציון כזו בחיים, וברור שיעלו הרבה שאלות על ההמשך, אבל לאט לאט בקצב שלך... אני אישית משתחררת בקרוב ואמנם כל אחד חווה דברים אחרים, אבל אני יכולה להזדהות בקלות עם המחשבות שלך, ובעיקר עם הבדידות. אני חושבת שאת בחורה מאוד נבונה ויש לי תחושה חזקה שברגע שהדרך תתבהר לך, תוכלי להשיג ולהצליח בכל דבר שתרצי. מקווה שתמצאי ותגלי על עצמך עוד, שתראי ותחווי כל מה שתרצי ושתתממש אהבת החינם שאת מצפה לה (:
הדס
10/08/2016 23:27
תודה רות! ;)
love
16/08/2016 22:30
גיל 20, כל העולם עוד פתוח בפניך. אני גם לא ידעתי מה אני רוצה לעשות ואחרי שהשתחררתי בדקתי והחלטתי. את ממש לא בדיילי את רק בהתחלה... הצבא הוא שלב נוסף בחיים וגם אם זה לא נראה ככה עכשיו מכל דבר לומדים משהו ויש לו משצעות בהמשך...בהצלחה :)
Edmond Gener
23/08/2016 00:57
קחי את זה כמו טעינה במחשב, במיוחד כי את בחורה ולכן יש לך יותר זמן D;
את רק טענת את החלק הראשון של החומר, יש לך עוד הרבה להוסיף על מנת להיות תוכנה שלמה שרצה לה. יש לך ציפיות מעצמך שאת צריכה להגשים הרבה לפני שאנשים אומרים לך מה זה גיל עשרים.
דורון
04/09/2016 06:26
הכל אשליה..20 שנה או 20 יום הכל אותו דבר ואינו משתנה - רק האחיזה בדברים משתנה...
כמו בעליסה בארץ הפלאות - לפני 5 דק העולם שלה היה ענק עליה ודקה אחרי כל הרהיטים התגמדו תחתיה רק בגלל שהיא גדלה והפכה לענקית, אפילו ענקית יותר מהבית שמתחת לאדמה..בעולם הדמיוני לכאורה.
ובינינו לבין עצמנו, מה היא באמת מציאות אמיתית אם לא בעצם עולם דמיוני שאפשר לעצב בו את המצבים שאנחנו כמהים להם?
אנו ילדים, תמיד ילדים ואסור לשכוח זאת לעולם.
את ילדה-תמיד ילדה, ואני ילד ואלה שבחוץ שמתגלגלים על המדרכות באפס מעשה בבהייה חדגונית אחר כלום, גם הם ילדים.
כולנו ילדים של החיים והמגוחך בכך זה, זה שאף אחד אינו מתבגר על באמת.
אין חיה כזאת להיות מבוגר ולהיות זקנים כאלה, שבקושי מזיזים את עצמם, שבקושי זוכרים את שמם.
הכל אשליה ענקית של כאילו.
זה עולם של כאילו ואנו בתפקיד עליסה בארץ הפלאות (ובלי הצורך בסמי הזיה)

נסי לרגע להרפות מהצבא, מהמדים, מהמציאות הסטנדרטית, מההורים ומכל הרעיונות שמושכים ומעסיקים אותך..נסי להרפות מהכל והרשי לילדה התמימה והמתוקה שבתוכך להגיד לך משהו...
אני מרגיש שיש לה משהו אישי ולא שגרתי להגיד לך.
01/10/2016 20:13
אל תמהרי לשום מקום :)
גם אני הרגשתי כמוך וכל שנה אני מרגישה שעכשיו זה השיא.
אנחנו צעירים כל עוד אנחנו מרגישים ככה. הכל עניין של איך אני תופס את עצמי.
תחיי את החיים, תבלי
תהני, תטעמי, תנסי דברים חדשים
העולם הוא גדול ואת עוד צעירה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: