פילר

אז את פילר הכרתי בטירונות ומאז הכל היסטוריה אם לפני שנתיים הייתם אומרים לי שאני אהיה חברה שלה זה לא היה עולה בדמיון.

 אנחנו שתי בנות שונות לגמרי ממקומות שונים, אין ספק שלאחרונה היא הדבר הכי טוב שקרה לי אולי זאת גם הסיבה שאני נפגעת בקלות ומסתכלת על דקויות, בלי לשים לב אני פוגעת גם בה וגם בעצמי

אני חושבת שלמדתי מחברויות הקודמות שלי הרבה למה שאני לא רוצה שיהיה לי בעתיד

 החלטתי פחות להיות ערומה כי ככה הפתחים להיפגע קלים יותר.

 כרגע פילר הדבר הכי קרוב ללהבין אותי, אכפת לה והיא תמיד כאן כדי להקשיב.

 אני בחורה מאוד אמוציונאלית אני חושבת שהיא לא מכירה הרבה כמוני בחיים שלה מה שגורם לה לא להבין אותי ברגע של בכי.

לפעמים אני יכולה לבכות גם בלי סיבה והיא לא יכולה לתמוך בי כי היא בעצמה בחורה מופנמת כמעט שלא בוכה.

 קשה לי עם זה לא ישקר אבל אני לא יכולה לעשות הרבה גם אם אני רוצה לשנות אותה זו היא. 

בגלל שאני פתחתי והיא כבר יודעת הכול אני מאוד פגיעה ורגישה, היחידה שאין לי איתה חוסן.אני מרגישה שיש לי עם מי לדבר וזה עושה לי טוב אבל ברגעי משבר אני מרגישה לבד, איתה ובלעדיה.

 בייחוד לאור כול מה שאני עברתי ועוד עוברת יצא לי לחשוב כמה פעמים אם הייתי במשקל יותר גבוהה יכול להיות שגם היא כמו רבים לא הייתה מסתכלת עליי אני רק מדברת על זה עולות לי דמעות זה שובר אותי המחשבה הזאת.

אבל בסדר גם לקחת בפרופורציות את הנושא הזה אני משתדלת 

אם כבר ניפתח הכל הרבה לא היה קורה בלעדיה, כל כך רצתה שתהיה לי יום הולדת מושלמת ואפשר לומר שאם לא היא זה היה פשוט יום שחור. כאילו אלוהים שולח לי כל שנה חברה אחרת לחגוג איתה שלא יהרס לי היום החשוב בשנה שלי.

 אבל פילר מיוחדת אין ספק. 

שאני מנסה להסביר לה את הכאב שלי אני מרגישה כאילו אני מדברת לשווא. אז כבר מפסיקה להגיד דברים שאני יודעת שלא תוכל להבין, 

לא באשמתה שעברתי לפני זה חברות אובססיבית שהיום אני כבר נמנעת לחשוף את עצמי לגמרי כדי להיפגע כמה שפחות

 אני מרגישה שאני עשיתי את התיקון שלי איתה והוצאתי אותה ממקום לא טוב שהיא הייתה וגם זאת הכרת תודה

 כל מילה לא במקום כל קריזה שהיא קמה בבוקר משפיעה עליי להמשך היום, מצב מתסכל שלפעמים אני פשוט מרימה ידיים!

 החלטתי שאני לא מתפשרת לא יל חברות וגם לא על בנים מיצידי להיות לבד העיקר כמה שפחות לספוג

 אני לא בשלב בחיים לסבול אנשים וקריזות שלא מבינים ‫ אותי

עוד אני מנסה להדגיש לסובבים שלי שאני לא מובן מאלוי כי כשאני נותנת מעצמי אז אני נותנת את כל הנשמה!

רוצה להאמין שגם אחרי הצבא דברים ישתנו..  לפעמים אני מרגישה שכבר נמאס לא קל להכיל אותי, 

השאלה עכשיו מי ישבר ראשון

 נכון אני דרמטית רגשנית בכיינית אמוציונאלית אבל זאת מי שאני ולצערי אני מתמודדת עם זה כול יום ולא אף אחד אחר

 כן גם ילדה קטנה צריכה תשומת לב כמו כולם. אם זאת אני מאמינה שהיא יודעת מה מיוחד בי אחרת היא לא הייתה סתם חברה שלי והלוואי שהדברים יסתדרו מעצמם 

בזמן האחרון היא קוראת פוסטים שלי באופן קבוע וזה עושה לי די טוב שהיא גם אוהבת וזה לא מובן מאלוי.

אני אוהבת אותה והיא בין הדברים היחידים שיש לי כרגע בעולם אני מצטערת שלפעמים נכנסתי בה יותר מידיי ומקווה שהיא תזכור אותי תמיד כקרן אור באפלה.

לנושא אחר קמתי היום עם חלום שעשה לי ממש טוב אבל יש דברים שלא מדברים עליהם עד שהם לא קורים בפועל, 

מה שזה לא יהיה שיהיה לי בהצלחה 

עוד שבועיים יורדת לאילת זה לא כל כך עם חשק, מיותר לציין שאין לי חיבה לעיר הזאת כל כך

ממשיכה ומשתדלת לחסוך כסף ולשמור על התזונה שלי

 כל כך רוצה להיות במקום אחר בחיים שלי במקום שמישהו אחד לפחות יבין אותי יכיל אותי ויאהב אותי באמת, כמו שתמיד דמיינתי.

 תודה כמו תמיד על ההקשבה.. אני לומדת הרבה גם ממכם

אוהבת