עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
נאיהשאריות של החייםRainשקדThe Cheshire Cat
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
אפריל 2021  (1)
מרץ 2021  (1)
ינואר 2021  (1)
דצמבר 2020  (1)
נובמבר 2020  (1)
אוקטובר 2020  (1)
ספטמבר 2020  (2)
אוגוסט 2020  (1)
יולי 2020  (1)
יוני 2020  (1)
מאי 2020  (1)
אפריל 2020  (1)
מרץ 2020  (1)
פברואר 2020  (1)
ינואר 2020  (1)
דצמבר 2019  (1)
נובמבר 2019  (1)
אוקטובר 2019  (2)
ספטמבר 2019  (1)
אוגוסט 2019  (1)
יולי 2019  (1)
יוני 2019  (1)
מאי 2019  (1)
אפריל 2019  (1)
מרץ 2019  (2)
פברואר 2019  (1)
ינואר 2019  (1)
דצמבר 2018  (1)
נובמבר 2018  (1)
אוקטובר 2018  (2)
ספטמבר 2018  (1)
אוגוסט 2018  (1)
יולי 2018  (1)
יוני 2018  (1)
מאי 2018  (1)
אפריל 2018  (1)
מרץ 2018  (1)
פברואר 2018  (2)
ינואר 2018  (2)
דצמבר 2017  (2)
נובמבר 2017  (1)
אוקטובר 2017  (2)
ספטמבר 2017  (1)
אוגוסט 2017  (1)
יולי 2017  (1)
יוני 2017  (2)
מאי 2017  (1)
אפריל 2017  (2)
מרץ 2017  (2)
פברואר 2017  (1)
ינואר 2017  (3)
דצמבר 2016  (1)
אוקטובר 2016  (2)
אוגוסט 2016  (1)
יולי 2016  (3)
יוני 2016  (1)
מאי 2016  (1)
אפריל 2016  (1)
מרץ 2016  (2)
פברואר 2016  (1)
ינואר 2016  (1)
דצמבר 2015  (2)
נובמבר 2015  (3)
אוקטובר 2015  (1)
ספטמבר 2015  (2)
אוגוסט 2015  (3)
יולי 2015  (1)
יוני 2015  (2)
מאי 2015  (2)
אפריל 2015  (3)
מרץ 2015  (2)
פברואר 2015  (6)
ינואר 2015  (4)
דצמבר 2014  (4)
נובמבר 2014  (2)
אוקטובר 2014  (2)
ספטמבר 2014  (1)
יולי 2014  (1)
יוני 2014  (5)
מאי 2014  (9)
אפריל 2014  (10)
מרץ 2014  (20)
פברואר 2014  (21)
ינואר 2014  (5)

מה שהיה היה

08/04/2014 20:03
הדס
אני מרגישה שאני צריכה הרבה ריכוז וזמן, כדי לרשום כאן. בעיקרון לא קורים דברים חדשים ומעניינים מידי בשביל לכתוב כאן, חוץ מהכושר בעיקר, אני לא רוצה להקדיש כתיבה לשום דבר שלא יועיל לי בהמשך, 
סך הכל. נורא כואב לי לראות פוסטים ישנים שלי שהוקדשו לאנשים שגם כתיבה לא הייתה שווה עליהם..
אני מנסה להמשיך הלאה בכל דבר שקורה לי ביום יום, ואם אכתוב עליהם, אני ירגיש שאני נתקעת במקום. 
הרי המטרה של הבלוג היא לפרק ולשחרר.. אז אני יגיד רק מה שעושה לי טוב ויתן לי כוחות מחודשים. ולא מה שיפיל אותי למטה..
היו לי רגעים שאמרתי לעצמי איזה מטומטמת שרשמתי את הדברים האלה, אפילו רציתי למחוק הכל. היה לי הרבה כעס עצמי. 
אבל היום, אני די חזקה. ויכולה להגיד שזה כבר לא דבר מהותי בעייני. אז הפוסטים נשארים.. אבל הפוסטים הבאים.. יהיו שמחים ואופטימיים כי חשוב לי לעדכן בבלוג. אני מרגישה שזה באמת מפלט בשבילי. 
אם נדבר על דברים שכואבים הם לא ישכחו בקלות..
אז סליחה מראש, אם לא אעדכן כל יום. זה כי אני פשוט ממשיכה הלאה. 


החופש מסתמן בהרבה למידה, מה שעל פנוי זה לא כזה חופש, לא מתלוננת, אבל גם אין לי עצבים להתחיל ללמוד לתנך.. המבחן בעוד יומיים. והאמת שבגלל אווירת החופש.. אין חשק ללמוד ובכלל לפתוח ספר.
מרגישה על עצמי שינוי מתחילת השבוע, האמת שהוא מוזר גם לי. כמו שאמרתי, אני יותר מאופקת, פחות לוקחת ללב, מנסה לצחוק מהדברים ולא להפגע מהם. 
יש לי רגעי שבירה ורגעי אופטמיות שחולפים ככה בין רגע.
בקשר לכושר, די מתמידה! השבוע תבוא ירידה קטנה, גם חצי קילו יסתפק.
מה עוד? החלטתי לעשות את ליל הסדר עם אבא, בעיקר כי עכשוי שירדתי במשקל.. לא מפריע לי ללכת. והחברה החדשה שלו היא ממש לא מה שמונע בעדי ללכת. 
משתדלת לשמור על התזונה גם השבוע, כמו תמיד.



המשך שבוע טוב, ותודה על ההקשבה.
The Cheshire Cat
08/04/2014 20:49
את מדהימה, כל הכבוד לך (:
הדס
08/04/2014 21:11
את !!! תודה רבה
שקד
11/04/2014 12:07
אל תתחרטי על דברים שכתבת את כותבת ישר מהלב וזה יפה כל כך 3>
הדס
11/04/2014 21:01
שקד תודה רבה אהובתי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: